נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹף גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל. הַנּוּסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה״א (ה׳ אֱלוֹקֵינוּ) כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַשְׁמָטַת תֵּיבַת ״עַל״. כָּל הַתְּפִילִּין מַנִיחִים קוֹדֶם מוּסָף, אֲבָל הַשִּׁיעוּרִים לוֹמְדִים אַחַר סִיּוּם כָּל הַתְּפִלָּה.