אַחַת מִתּוֹרוֹת הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטשׁ שֶׁשָׁמַע רַבֵּינוּ הַזָקֵן בִּהְיוֹתוֹ שָׁם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה - שִׁלְהֵי קַיִץ תקכ״ד עַד אַחֲרֵי חה״פ (חַג הַפֶּסַח) תקכ״ה:

אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי. אָנֹכִי מִי שֶׁאָנֹכִי, שֶׁהוּא נֶעְלָם וְנִסְתָּר גַּם מִנֶּאֱצָלִים הַיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים, הִלְבִּישׁ עֲצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים לְהַאֲצִיל הַנֶאֱצָלִים וְלִבְרוֹא הַנִּבְרָאִים, שְׂרָפִים חַיוֹת וְאוֹפַנִים מַלְאָכִים וְעוֹלָמוֹת עַד אֵין מִסְפָּר, וּבְצִמְצוּמִים עַד אֵין שִׁיעוּר עָשִׂיתִי אֶרֶץ הַלֵּזוּ הַגַשְׁמִית. וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי, הָאָדָם הוּא תַּכְלִית הַהִתְהַוּוּת, וּבָרָאתִי בְּגִמַטְרִיָּא תרי״ג הוּא תַּכְלִית הָאָדָם, וּכִדְאִיתָא בְּפַרְדֵּס בְּשֵׁם סֵפֶר הַבָּהִיר, אָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב״ה (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִימֵי הֶיוֹת אַבְרָם בָּאֶרֶץ לֹא הוּצְרַכְתִּי אַנִי לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתִּי, שֶהֲרֵי אַבְרָם עוֹמֵד וּמְשַׁמֵשׁ בִּמְּקוֹמִי. כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא נְשָׁמָה בְּגוּף, וְעוֹסֵק בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים לְפַרְסֵם אֶלֹקוּתוֹ יִתְבָּרֵך בָּעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן הוּא לְמַעְלָה בְּמַעֲלָה וּבְמַדְרֵיגָה לְגַבֵּי מִדַּת הַחֶסֶד דְּאֲצִילוּת. וְאָמְרָה מִדַּת הַחֶסֶד לִפְנֵי הקב״ה (הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא), הוּא קִנְאַת מִדַּת הַחֶסֶד דְּאֲצִילוּת, אֲשֶׁר קִנְאָה בְּעֲבוֹדַת אַבְרָהָם ע״ה (עָלָיו הַשָׁלוֹם).