שבת | יח טבת | ה׳תש״ג | ||||
|
גַּם הָעוֹלֶה לְתּוֹרָה אוֹמֵר חֲזַק חו״נ (חֲזַק וְנִתְחֲזֵק).
בַּאֲמִירַת וִיהִי נוֹעַם במוצש״ק (בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ) כּוֹפְלִים פָּסוּק אוֹרֶךְ יָמִים גו׳, אֲבָל לֹא בִּתְּפִלַּת שַׁחֲרִית.
בִּהְיוֹת הצ״צ (הַצֶמַח צֶדֶק) יֶלֶד וְלָמַד אֶת הַכָּתוּב וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, תִּירְגֵם לוֹ מוֹרוֹ - ע״פ (עַל פִּי) פִּירוּשׁ בעה״ט (בַּעַל הַטוּרִים) - יַעֲקֹב אָבִינוּ האָט געֶלעֶבּט דִי זִיבּעֶצעהן בּעֶסטעֶ יאָהרעֶן אִין מִצְרַיִם. כְּשֶׁבָּא הַבַּיְתָה מֵהַחֵדֶר שָׁאַל אֶת זְקֵנוֹ אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן: הֲיִתָּכֵן שֶׁיַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, יִהְיוּ מִבְחַר שְׁנוֹת חַיָּיו יז שָׁנָה שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עֶרְוַת הָאָרֶץ.
וַיַּעֲנֵהוּ אדמוה״ז (אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן): כְּתִיב וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, וְאִיתָא בְמִדְרָשׁ מוּבָא בְּרַשִׁ״י - א״ר (אָמַר רַבִּי) נְחֶמְיָה לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁתְּהֵא שָׁם תּוֹרָה וְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁבָטִים הוֹגִים בַּתּוֹרָה. לְהוֹרוֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה, אַז מעֶן לעֶרעֶנט תּוֹרָה וועֶרט מעֶן נעֶהנטעֶר צוּם אוֹיבּעֶרשׁטעֶן ב״ה (בָּרוּךְ הוּא), אוּן אוֹיך אִין מִצְרַיִם אִיז געֶוועֶן וַיְחִי געֶלעֶבּט.