יום שלישי | יד טבת | ה׳תש״ג | ||||
|
הַסַּבָּא מִשׁפּאָלעֶ - דעֶר שׁפּאָלעֶר זֵיידעֶ - הָיָה אִישׁ נִלְהָב מְאֹד, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז עַל שְׁאָר חֲבֵרָיו תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד. בְּבִיקּוּרוֹ בְּלִיאַדִי אֵצֶל רַבֵּינוּ הַזָּקֵן - שְׁנַת תקס״ט אוֹ תק״ע - סִיפֵּר, אֲשֶׁר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שָׁלֹש שָׁנִים רָאָה אֶת הבעש״ט (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב) ״אוּן עֶר האָט מִיר אַרוֹיפגעֶלֵייגט דִי הֵיילִיגעֶ האַנט אויפ׳ן האַרצעֶן אוּן פוּן יעֶמאָלט אָן אִיז מִיר וואַרעֶם״.
תְּנוּעַת צַדִּיק, וּמִכָּל שֶׁכֵּן רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעַת קוֹל, צָרִיךְ לִפְעוֹל שֶׁלֹא יִשָׁכַח לָעַד.