הצ״צ (הַצֶּמַח צֶדֶק) מָנָה שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁבִּזְכוּתָם הִצְלִיחַ בִּשְׁנַת תר״ג בְּפֶטֶרְבּוּרְג בַּאֲסִיפַת הָרַבָּנִים. וְאֶחָד מֵהֶם הוּא זְכוּת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אֶלֶף הַשָּׁעוֹת, אֲשֶׁר טָרַח וְיָגַע בִּדְרוּשֵׁי רַבֵּינוּ הַזָּקֵן בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשִׁים הַשָּׁנִים תקס״ד-תקצ״ד (בִּשְׁנַת תקס״ד קָבַע לוֹ שִׁיעוּר מְיוּחָד לִלְמוֹד דְּרוּשֵׁי רַבֵּינוּ הַזָּקֵן, בִּשְׁנַת תקצ״ד הִתְחִילוּ לְהִתְעַסֵּק בְּהַדְפָּסָתָם).