שבת | ח חשון | ה׳תש״ד | ||||
|
מִצְוָה לְשׁוֹן צַוְותָּא וְחִבּוּר, וְהָעוֹשֶׂה מִצְוָה מִתְחַבֵּר עִם הָעַצְמוּת ב״ה (בָּרוּךְ הוּא), שֶׁהוּא הַמְצַוֶּה אֶת הַצִּיוּוּי הַהוּא. וְזֶהוּ שְׂכַר מִצְוָה מִצְוָה, דְּזֶה מַה שֶׁנִּתְחַבֵּר עִם עַצְמוּת אוא״ס (אוֹר אֵין סוֹף) מְצַוֶּה הַצִּיוּוּי, זֶהוּ שְׂכָרוֹ. וְיוּבַן בְּמָשָׁל גַשְׁמִי: אִישׁ פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר יֵשׁ לוֹ בִּטּוּל פְּנִימִי אֶל הַחָכְמָה וּמַעֲלַת חָכָם, בְּבִּטּוּל דְּהֶעְדֵּר תְּפִיסַת מָקוֹם לְגַמְרֵי. וְכֵן גַם בּהֶרְגֵּשׁ הַחָכָם הֲרֵי אִישׁ הַפָּשׁוּט אֵינוֹ נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר אֱנוּשִׁי כְּלָל - וְאֵין זֶה דִּמְבַטְּלוֹ וְדוֹחֶה אוֹתוֹ, ח״ו (חַס וְשָׁלוֹם), דְּזֶהוּ מִדָּה רָעָה - וְנֶחְשָׁב בְּעֵינָיו שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר שֶׁל יַחַס עִמּוֹ כְּלָל. וְהָיָ׳(ה) כַּאֲשֶׁר הֶחָכָם יְצַוֶּוה לְאִישׁ הַפָּשׁוּט לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר בִּשְׁבִילוֹ, הִנֵה בְּצִּיוּוּי זֶה נוֹלָד מְצִאוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַפָּשוּט, הֵן לְעַצְמוֹ שֶׁמַּרְגִּישׁ מְצִיאוּתוֹ אֲשֶׁר הוּא יָכוֹל לְקַיֵּים מִצְוַת הֶחָכָם וְלוֹ צִיוָּוה הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת דָבָר, וְהֵן בְּעֵינֵי הַחָכָם נֶחְשָׁב לִמְצִיאוּת אֲשֶׁר אֵלָיו יְדַבֵּר וִיצַוֶּוה, וּלְבַד זֹאת הֲרֵי צִיוּוּי זֶה מְאַחֵד הֶחָכָם הָרָם וְנַעֲלֶה עִם הָאִישׁ הַפָּשׁוּט בְּיוֹתֵר. וְהַנִמְשָׁל מוּבָן.
וּמוּבָן ג״כ (גַם כֵּן) אֲשֶׁר בְּיַחַס להנ״ל (לְהַנִזְכָּר לָעֵיל) אֵין הֶבְדֵּל כְּלַל בַּמֶּה יִהְיֶה הַצִּיוּוּי, אִם דָּבָר גָּדוֹל וְנַעֲלֶה אוֹ קָטָן וּפָּשׁוּט.