בְּחוֹרֶף תרנ״ב כַּאֲשֶׁר אאמו״ר (אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי) לָמַד עִמִי בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא ״וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱלֹקַהּ מִמַּעֲל מַמָּשׁ״, הִסְבִּיר כִּי הַנּוֹשְׂאִים בְּתֵּיבַת מִמַּעַל וּבְתֵיבַת מַמָּשׁ הֵם הֲפָכִים. מִמַּעַל תּוֹאַרוֹ רוּחְנִיּוּת שֶׁבְּרוּחְנִיוּת וּמַמָּשׁ תּוֹאַרוֹ גַּשְׁמִיוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת. וַיְבַאֵר כִּי זֶּהוּ מַעֲלַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית, שֶׁעִם הֱיוֹתָה רוּחְנִיוּת שֶׁבְּרוּחְנִיוּת פּוֹעֶלֶת בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁבְּגַשְׁמִיוּת.