בִּדְבַר הַתַּעֲמוּלָה בְּעִנְיַן טַהֲרַת הַמִּשְׁפָּחָה בְּמוֹשָׁבוֹ, יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה: אִילּוּ יְצוּיַּיר, אֲשֶׁר ה׳ אִנָּה לְיָדוֹ לְהַצִּיל מוֹשַׁב יְהוּדִים מִכִּלָּיוֹן, ר״ל (רַחֲמָנָא לִצְלַן), הִנֵּה בֶּטַח הָיָ׳(ה) מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל זֶה, וְהָיָ׳(ה) מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ אֶת השׁי״ת (הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ), עַל גּוֹדֶל הַחֶסֶד לְזַכּוֹתוֹ בִּזְכוּת גָּדוֹל כָּזֶה. כֵּן וְיוֹתֵר מִכֵּן הִיא תַּעֲמוּלָה זוֹ, שֶׁהִיא הַצָּלַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ.