יום חמישי | כג טבת | ה׳תש״ג | ||||
|
תו״א (תּוֹרָה אוֹר) ד״ה (דִּיבּוּר הַמַתְחִיל) מִי שָׁם פֶּה סְעִיף הַמַּתְחִיל וְהַנִּמְשָׁל יוּבַן: ״כִּי יֵשׁ בְּחִינַת מַעֲלָה״ צ״ל צָרִיךְ לִהְיוֹת ״וְכֵן יֵשׁ מַעֲלָה״.
בַּאֲנָחוֹת לְבָד לֹא נִוָּשֵׁעַ. הָאֲנָחָה הִיא רַק כַּפַּת הַמַּנְעוּל לִפְתּוֹחַ אֶת הַלֵב וְלִפְקוֹחַ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁלֹּא לָשֶׁבֶת בְּחִבּוּק יָדַיִם, רַק לְסַדֵּר עֲבוֹדָה וּפוֹעַל, אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יוּכַל לִפְעוֹל וְלַעֲשׂוֹת בְּתַעֲמוּלָה לְחִיזּוּק הַתּוֹרָה הַרְבָּצַת הַתּוֹרָה וּשְׁמִירַת הַמִצְוֹת, זֶה בִּכְתָבוֹ וְזֶה בִּנְאוּמוֹ וְזֶה בְּכַסְפּוֹ.