| יום שלישי | ה סיון, עחה״שׁ (ערב חג השׁבועות), מט לעומר | ה׳תש״ג | 
| | שיעורים. (ה׳תש״ג)
 | חומש: נשא, שלישי עם פירש״י. |  | תהלים: כט-לד |  | תניא: וז״ש הינקא... במ״א. | 
 | 
עֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת תּקנ״ז אָמַר רַבֵּינוּ הַזָּקֵן תּוֹרָה: וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר גוֹ׳ וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר זֶהוּ מִלְמַעְלָה, אֲבָל וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם דאָס דאַרף מעֶן אַלֵיין. דאָס אִיז געֶוועֶן דִי גאַנצעֶ תּוֹרָה. דעֶר צ״צ (צֶמַח צֶדֶק) האָט מְבַאֵר געֶוועֶן: וְקִדַּשְׁתָּם אִיז געֶזאָגט געֶוואָרן צוּ מֹשֶׁה׳ן, אוּן אִתְפַּשְׁטוּתָא דְמֹשֶׁה בְּכָל דָרָא וְדָרָא, וואָס זֵיי קעֶנעֶן הֵיילִיג מאַכעֶן דעֶם הַיינט אוּן דעֶם מאָרגעֶן, אָבּעֶר מְ׳דאַרף דעֶרצוּ וְכִבְּסוּ שִׂמְלוֹתָם - לְבוּשֵׁי מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וְמַעֲשֶׂה, וואָס דאָס דאַרף מעֶן אַליין.