מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק: לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂר, כִּי הוּא ית׳ (יִתְבָּרֵךְ) יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַח, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת כְּאִלּוּ פַּרְנסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיו.