יום שלישי | יז כסלו | ה׳תש״ד | ||||
|
חֲסִידוּת חַבַּ״ד פּוֹתַחַת שַׁעֲרֵי הֵיכְלֵי חָכְמָה וּבִינָה, לֵידַע וּלְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם בְּהַשָּׂגָה שִׂכְלִית, מְעוֹרֶרֶת רִגְשֵׁי הַלֵּב לְהִתְפָּעֵל בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁבְּלֵב הַמְחוּיֶּיבֶת מֵהַשְׂכָּלָה זוּ, וּמוֹרֶה דֶרֶךְ אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפוּם שִׁיעוּרָא דִילֵיהּ יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ לַעֲבוֹד אֶת הֲוַיָ׳(ה) בְּמוֹחוֹ וְלִבּוֹ.