יום ראשון | טו כסלו | ה׳תש״ד | ||||
|
בתו״א (בְּתּוֹרָה אוֹר) ד״ה (דִּיבּוּר הַמַּתְחִיל) וַיֵּשֶׁב: ״וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה״ צ״ל (צָרִיך לִהְיוֹת) ״וְאֵינָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּאַהֲבָה״.
רַבֵּינוּ הַזָּקֵן סִיפֵּר לִבְנוֹ אַדְמוּ״ר (אֲדֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ) הָאֶמְצָעִי: דעֶר זֵיידעֶ (הבעש״ט (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב)) זאָגט אַז מ׳דאַרף האָבּעֶן מְסִירַת נֶפֶשׁ אוֹיף אַהֲבַת יִשׂרָאֵל, אֲפִילוּ צוּ אַ אִידעֶן, וועֶלכעֶן מ׳האָט קֵיינמאָל נִיט געֶזעֶהן.