אין מברכים שהחיינו בין המצרים ואפילו בשבת.

כתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א [כל אחד ואחד] מישראל, שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל תוכיות נקודת פנימית לבבו הוא מקדש לשבתו יתברך. והנה מקום המקדש גם בזמן הגלות והשימום קדוש הוא. וכדאיתא בשמות רבה פ"ב [פרשה ב'] א"ר [אמר רב] אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי. וכל ענין השימום הוא בהבנינים, וכן הוא גם במקדש הפרטי שבכאו"א [שבכל אחד ואחד] מישראל, דהיסוד הוא שלם זך וטהור וכמ"ש [וכמו שכתוב] אני ישנה ולבי ער, ואיתא במד"ר [במדרש רבה] אני ישנה מן המצות ולבי ער לגמ"ח [לגמילות חסדים] אני ישנה מן הצדקות ולבי ער לעשותן, דכל ענין השימום, ר"ל [רחמנא ליצלן], שישנו בישראל הוא רק בדוגמת הבנינים שמחוץ להיסוד, אבל היסוד דמקדש הפרטי הוא בקדושתו.